ליכטנשטיין

היסטוריה

שמה של המדינה נגזר משמו של האדם שקנה אותה! לאחר שהרומאים עברו במדינה.

בשנת 15 לפנה”ס האזור החליף ידיים עד אשר בשנת 1699 כאשר ג’ונתן אדם אנדראס (בן למשפחת פון ליכנטשטיין מוינה) רכש את אצילות שלנברג.

לאחר מכן, בשנת 1712 רכש האציל את מחוז ודוץ בכדי להבטיח לעצמו מקום ותנאים של נסיך בקיסרות הגרמנית. מיד לאחר מכן האזור נקרא על שמו.

ליכטנשטיין זכתה בעצמאות בשנת 1866 כשהנסיך לקח על עצמו תפקיד של שליט בפועל במה שהוגדר כ”מלכות דמוקרטית” המקושרת לאימפריה האוסטרו-הונגרית.

בשנת 1923 לאחר מו”מ, החלו יחסים דיפלומטים עם השוויצרים ומאז נפתחו הגבולות והוסרו סימוני הגבול (חוץ משילוט כבישים).

בשנת 1984 הורשו נשים להצביע בפעם הראשונה.

כיום

ראש המדינה הנוכחי הוא הוד מעלתו הנסיך הנס אדם השני לבית ליכטנשטיין.

הנסיך מקפיד להביע את דעתו בנושאים פוליטיים מקומיים ובינלאומיים. הוא הנהיג את כניסת המדינה לאו”ם בשנת 1990 ולאחר מכן לאזור הכלכלי האירופאי בשנת 1995. שתי הפעולות האחרונות הובילו בזמנו לחיכוכים עם השכנה שוויץ שעדיין חצויה בין הקנטונים השונים בשאלת ההצטרפות לאיחוד האירופי. בשנת 2004 העביר הנסיך אדם את האחריות על ענייני יום-יום לבנו נסיך הכתר אלויס (Alois).

ליכטנשטיין ידועה בעולם כמקלט מס ואכן עשרות אלפי חברות מחזיקות מטה ראשי רשמי בבירה ודוץ.

כמו בשוויץ, גם הבנקים המקומיים, המחזיקים נכסים בשווי של כ-80 מיליארד פראנקים שוויצרים, נאלצו לעבור רפורמות מרחיקות לכת ולשנות את שיטת חשבונות הבנק האנונימיים המאפשרת הלבנת כספים על ידי אירגוני פשע בין-לאומיים.

בנוסף לעשיית כסף לליכטנשטיין יש תעשיות מוזרות אחרות הכוללות ייצור בולים, ייצור עור לנקניקיות ושיניים תוטבות.

התעשיות האלה מביאות הכנסה שנתית של כ-4 מיליארד פראנקים שוויצרים.