סקרה קר בזיליקת הלב הקדוש

היסטוריה של בזיליקת הלב הקדוש

הרעיון להקים את הכנסייה היה תולדה של מצב הרוח הלאומי בזמן המלחמה הקשה של הצרפתים נגד הפרוסים בשנים 1870 – 1871.

התחילו לבנות אותה אחרי מהפכת הקומונה הפריסאית, כאות של חרטה על המהפכה הזאת.

העניין הוא שהיא שנוייה במחלוקת בשל כך, כי אלה שהתקוממו לא ראו כל צורך להתחרט על כך, אלה שהתנגדו למהפכה, הם שהביעו את החרטה.

עד היום חוגים שמאלניים בפריס לועגים לחרטה המדומה הזאת, הבנויה מאבן מקומית שהלבינה עם השנים עד כדי בוהק.

מחמת צבעה הבוהק ומיקומה הבולט, רואים אותה כמעט מכל נקודה בפריס.

בניית הכנסיה התעכבה שוב ושוב בגלל המהפכות והמלחמות, ונסתיימה לבסוף רק אחרי מלחמת העולם הראשונה.

יש הרואים בה מקום של הזדהות פטריוטית, ולכן, בזמן הכיבוש הנאצי, היתה הכנסיה פתוחה 24 שעות ביממה, וניצבו בה כל העת משמרות של מחאה שקטה עד תום הכיבוש.

ביקור בכנסיית סקרה קר

סקרה-קר מפורסמת במיסות יום ראשון שלה, המבוצעות עד היום.

ביקור במיסה משלים את החוויה הארכיטקטונית שהיא מציעה, והוא בלתי נשכח ממש.

יש רק בעיה אחת. אל הכנסייה הניצבת בראש גבעת מונמארטר, מטפסות הרבה מאוד מדרגות תלולות.

כדי להקל על המבקרים נבנה רכבל המוליך אל הכנסייה. כל זה משמח מאוד, אבל הרכבל הזה אינו פועל כבר מזה כמה שנים.

את מקומו מחליף אוטובוס קטן של הסעה מיוחדת מתחנת המטרו לרגלי הגבעה, עד לרגלי המדרגות המוליכות אל הכנסייה עצמה (כן, יש עוד מדרגות).

האוטובוס מגיע בשעות היום בתדירות של עד 20 דקות, הלוך וחזור. אבל בשעות הלילה הוא מגיע בתדירות של אחת לחצי שעה, ומאוחר יותר אחת לשעה.

דווקא בשעות הלילה כולם רוצים להגיע לשם, לראות את מראות פריס בלילה מן התצפית היפה הזאת וליהנות מטיול בכיכר טרטר שעל יד הכנסייה ומחיי הלילה התוססים שבה. אכן, צרה.