קנוסוס – זה מה שצריך לדעת לפני שמגיעים ל”ארמון קנוסס”

בשלהי המאה ה-19 ביקר מי שמכונה “הארכיאולוג הראשון”, הינריך שליימן (מי שטען על מציאת תכשיטי הלנה מטרויה), באתונה, וסיפר לארתור אוואנס שהיה מנהל המוזיאון הארכיאולוגי באוקספורד, כי נשות אתונה עונדות חרפושיות מסוג לא מוכר ולא מצרי, והן טוענות שהחרפושיות מכרתים.

אוואנס הגיע לאתונה וקיבל את פרטי המקום בכרתים שם נמצאו החרפושיות, ואמנם הגיע לכרתים לגבעת קפאלה, שמתחתיה, טענו, מסתתר ארמון קנוסוס לפי סיפוריהם של הומרוס ואפלטון.

רק אחרי המרד של 1897, בו הוכרזה “מדינת כרתים העצמאית”, הצליח להגיע לכרתים ולאתר את האתר, אולם רק אחרי מלחמת העולם הראשונה סיים את המשא ומתן עם בעל הקרקע, הצליח לקנות את הגבעה ולהתחיל לחפור, והוא זה שגילה בעצם את שרידי הארמון בקנוסוס.

מניחים כי הארמון בקנוסוס היה לא רק ארמון השלטון, אלא גם המקום המתואר במיתולוגיה היוונית כ”לבירינת” (מבוך) משום שלארמון היו 1,400 חדרים. הבעיה המרכזית היתה שרוב הארמון נהרס במשך השנים, ולאף אחד לא היה שום נסיון בשיחזור עתיקות.

עד היום כועסים על אוואנס בגין טונות הבטון ששפך באתר כדי לחזקו, כאשר הרוב המוחלט של השחזורים הם ניחושים בלבד, ופרי דמיונו של האיש.

לצורך פרנסה והגברת התיירות, החליט מי שהחליט לעזור לשרידי הארמון בקנוסוס להשתפץ, והמשיכו לשפוך בטון כרצפות, גגות, קורות, עמודים ותומכות שונות, כשחלקם נצבעים בצבעים עזים, ואחרים בצבעים הנותנים לבטון תצורה של עץ עתיק.

כל התמשיחים והציורים הועברו למוזיאון, ומה שנשאר באתר הוא בטון לכל מלוא העין, כשהפרטים המקוריים הם מעטים ביותר, החל מהאבנים במקום ועד הכדים וזהו .

במשך השנים חשו חובה לעצמם מאות אלפי תיירים לבקר בקנוסוס, שהמשיכה להתפתח ולהיבנות לטובת הגברת התיירות במקום.

אז מי שמחפש מקום עם סיפור, ימצא אותו בקנוסוס, אבל מי שמחפש ארכיאולוגיה ויופי עתיק, ילך לבקר במוזיאון הארכיאולוגי המינואי היחידי בעולם, בהרקליון, שישה ק”מ צפונית לקנוסוס.

קנוסוס רויאל כרתים

אחד המלונות המיוחדים והשווים באזור, המלון בדרגה של 5 כוכבים ומציע חופשה מושלמת.

בנוסף יש עוד כמה דילים שווים באזור המקום העתיק שכדאי להכיר, הבאנו לכם את הרשימה המלאה מבוקינג לגזור ולשמור:
Booking.com

האמת על הארמון

כל מה שהתגלה באתר עם חפירתו של אוואנס היו אבנים רבות, שרידי צינורות חרס ומושב מאבן ולידו שני ספסלים.

כל המבנים שרואים היום, כל העמודים האדומים בעלי הכותרת השחורה הם מבטון, המבנים הבנויים באתר הם אבנים משולבות קורות וגגות בטון, המשטחים הענקיים באתר הם מבטון, הציורים הם המצאה של אוואנס.

כשרואים את הסרט המציג את החפירה, ההלם הוא מוחלט.

מסתבר שלטובת הגברת התיירות שומרים בסוד את המידע שהכל המצאה של אוואנס, ואמנם האתר מכניס מליוני יורו בכל עונה.

הלבירינת שעליו סיפרו כאילו היה בו המינוטאור (כדי להסוות את מנהג הקרבת קרבנות אדם על ידי המינואים, שאנשים יתרחקו מהמקום, ועובדה שעד היום חוששים המקומיים להיכנס פנימה) נמצא אמנם בקרבת ארמון מינואי אבל מדובר במספר קילומטרים מצפון לארמון פייסטוס. הלבירינת נחקר על ידי הארכיאולוגית הכרתית אנה פטרוחילו, ונמצאו בו כתובות החל מהמאה ה-14 ומזבח.

מתברר כי הצבא הגרמני השתמש באולמות הכניסה כמחסן תחמושת, ועם נסיגתם ב-1945 הם פוצצו את התחמושת וגרמו לנזק כבד למערכת המנהרות שאורכה כ-3.5 ק”מ.

מאז ועד היום נטוש ויכוח בין ממשלת יוון וממשלת גרמניה מי צריך לשלם כדי לבצע שימור של המערכת.

בינתיים, קנוסוס מרויחה מליונים, כיוון שברור שברגע שהלבירינת ייפתח למטיילים, קנוסוס על כל ההמצאות שלה פשוט תיסגר, או לפחות תהפוך לאתר שולי נלעג..