סלמנקה

עיר בקסטיליה הישנה במערב ספרד.

יושבת על נהר טורמס, אחד היובלים של הדוורו.

מרכז שיווק לאזור חקלאי וצומת תחבורה לכבישים המחברים את מערב ספרד עם פורטוגל.

כמו כל ספרד עברה את כל השלטונות והכיבושים לאורך ההיסטוריה: פונים (חניבעל), רומי, נצרות (ויזיגותים), איסלם, ולבסוף כבשו אותה הנוצרים בתהליך הרה-קונקיסטה במאה ה-11.

בסלמנקה 150 כנסיות, אבל חשיבותה העיקרית היא האוניברסיטה שלה.

האוניברסיטה של סלמנקה היא מהראשונות באירופה ויסודה במאה ה-13, והיתה מאז היווסדה מרכז תרבות חשוב ביותר בספרד, ועיצבה את אופי העיר עד היום.

לשיא פריחתה הגיעה סלמנקה במאה ה-16, אבל עד היום היא עיר אוניברסיטה ולכן אוכלוסייתה צעירה: הרבה מאוד סטודנטים חיים בעיר, מספרד וגם מארצות אחרות.

הרבה חדרים בעיר, ובעיקר בבתי הקיפים את הכיכר המרכזית, פלאסה מאיור, מושכרים לסטודנטים הבאים מארצות אחרות והאווירה בעיר היא צעירה ותוססת.

תזמורות ומופעי ג’ז בכיכרות והרבה מאוד צופים ומאזינים צעירים שגם יודעים קצת להשתולל.

אחד הבניינים המעניינים בעיר הוא הקתדרלה הגדולה, שהיא למעשה שתי קתדרלות – קתדרלה וייחה (הישנה) מהמאה ה-13, בסגנון רומאני מאוחר, וקתדרלה נואבה (חדשה) מהמאה ה-18, בסגנון גותי מאוחר.

בסלמנקה סגנון בנייה ייחודי ואפייני.

כל הבתים בה בנויים מאבן חול צהובה עם גוון אדמדם שמעניק לה הברזל הנמצא בה, הנחצבת באזור.

האבן הזאת היא רכה וקל מאוד לחצוב בה פיתוחים ועיטורים.

סלמנקה ידועה בזכות בתיה הצהובים היפים המעוטרים בשפע פיתוחים.

עוד מאפיין לסלמנקה ולערים אחרות באזור – החסידות המקננות על כל צריח בעיר, מגדלות את גוזליהן, מאכילות אותן לעיני כל, ולעת ערב עומדות על קיניהן ומקישות במקוריהן קונצרט מיוחד במינו.