בליז

בליז (Belize) היא מדינה במרכז אמריקה על חופי הים הקריבי, הגובלת עם גוואטמלה ומקסיקו. זו מדינה די קטנה ולא מפותחת, תשתית התיירות לתרמילאים די מיושנת ובסיסית, התיירות מתחלקת לשלוש קבוצות, קבוצה אחת של תיירות לתיירים עשירים, הם מתאכסנים בריזוטים יקרים מאוד, והטיולים ברכבי 4*4  בתנאים של מלונות 10 כוכבים, המחיר בהתאם, קבוצה שנייה של תיירים אלה הקרוזים המגיעים באוניות פאר ויורדים לחופים לקניות וקצת שמורות טבע, התיירים בקבוצה זו בדרך כלל אמריקאים היוצאים לשייט תענוגות עם ירידה לחופים ולאטרקציות. הקבוצה השלישית היא תרמילאים, לקבוצה זו אין תשתית תיירותית טובה, המגורים זולים אך בתנאים גרועים, העלויות נמוכות ולכן זה כדאי, ניתן לטייל בהסעות מאורגנות מריכוזי התרמילאים או לצאת עצמאית בנסעה בתחבורה ציבורית, אוטובוסים.

האקלים טרופי חם ולח והרבה גשמים, ביוני מתחילה עונת ההוריקנים למרות שיחסית לאזור בליז סובל מהם מעט. עיר הבירה הועברה מבליז סיטי הגדולה בערי במדינה לבלמופן הנמצא במרחק שעת נסיעה מחוף הים הקריבי ונפגעת פחות בעת הגעת סופות ההוריקנים.

אטרקציות בבליז

בליז היא מדינה קטנה הממוקמת בחוף המזרחי של מרכז אמריקה, הידועה בתרבות המגוונת שלה, מזג האוויר הטרופי והנופים הטבעיים היפים שלה. יש הרבה דברים לעשות בבליז עבור מבקרים בכל הגילאים ולכל תחומי העניין

בקרו בשונית של המקום: הארץ היא מקומה של שונית המחסום השנייה בגודלה בעולם, והיא מציעה כמה מהזדמנויות השנורקלינג והצלילה הטובות ביותר. אתם יכולים לקחת סיור בסירה כדי לראות את חיי האלמוגים והים, או לצאת לצלילה כדי לחקור ספינות טרופות ומערות תת-מימיות.

בקרו בחורבות המאיה העתיקות: יש חורבות רבות של המאיה העתיקות, כולל הקרקול המפורסמים, למאנאי וזוננטוניך. ניתן לחקור את ההריסות וללמוד על ההיסטוריה והתרבות של בני המאיה.

צאו לטיולים במערות: בבליז יש מערות רבות שנוצרו על ידי נהרות תת קרקעיים, ואפשר ללכת במערות כדי לגלות אותן ולעשות תמונות נהדרות. פעילות זו כוללת ציפה במורד נהר בתוך מערה על צינור פנימי.

צא לספארי בג’ונגל: אם אתם אוהבים חיות מומלץ מאוד לצאת לספארי המקומי,ולצפות בנמרים, יגוארים וקופים שונים.

צפייה בציפורים: בבליז יש מגוון מגוון של מיני ציפורים, ומבקרים יכולים ללכת לצפות בציפורים כדי לראות ציפורים אקזוטיות כמו הקאו הארגמן, הטוקאן בעל-הקול והבז בעל החזה התפוז.

הירגעו על החוף: במדינהיש הרבה חופים יפים, כולל Placencia ו-Caye Caulker, שבהם אפשר להנות מים נפלא ולספוג קצת שמש חמימה.

שוטו בסירה: מומלץ מאוד לקחת סיור בסירה כדי  לבקר באיים הרבים המרכיבים את המדינה. זה יכול לכלול דילוג על איים, שנורקלינג ודיג.

לכו לבליז סיטי הבירה: העיר הגדולה במדינה מציעה שילוב של תרבות מודרנית ומסורתית, עם מגוון חנויות, מסעדות וברים שאפשר לחקור.

קחו שיעור בישול: בבליז יש מטבח מגוון, ואתם יכולים לקחת שיעור בישול כדי ללמוד כיצד להכין מאכלים מסורתיים כמו אורז ושעועית, עוף מבושל וצ’קים לטיגון.

גיאוגרפיה:

בדרום המדינה מתנשא רכס המאיה ופסגתו היא הויקטוריה המתנשאת לגובה של 1160 מטר. רוב השטח מכוסה ג’ונגלים.

בקרבת החופים ישנן שפע לגונות והצמחיה בהתאם – הרבה מאוד מונגרובים. בלגונות חיות פרות הים (Manatee), חיה הנמצאת בסכנת הכחדה.

בצפון המדינה השטחים מישוריים. חלקם מהווים שטחי חקלאות וחלקם ג’ונגלים וסוואנות, המוצפות מספר פעמים בשנה.

בים, בקרבת החוף, ישנן שפע שוניות אלמוגים, חלקן מדהימות במגוון הדגה ובעלי החיים שבהן. השוניות מהוות אתר מבוקש, הן לצוללנים והן לאוהבי הים הרוגע.

גבולות:

• ממזרח: הים הקריבי.
• ממערב: גואטמלה.
• מדרום: גואטמלה.
• מצפון: מקסיקו.

אקלים ועונה מומלצת:

האקלים טרופי חם ולח.
העונה הגשומה נמשכת ממאי ועד אוקטובר, אם כי גם אחרי זה עוד ממשיך לרדת גשם רק בתדירות פחות גבוהה.

נראה שאף ענן לא מתבזבז במדינה הזו. שבוע של גשם פה היה מסדר את משק המים של ישראל.

מזג האוויר משתנה במהירות ויום שמש יכול להפוך לגשום מאוד תוך זמן קצר ביותר. תחזית מזג האויר באינטרנט איננה מדוייקת ואין להסתמך עליה.

עונה מומלצת לטיול במדינה:

• ינואר – מרץ: עונה יבשה (יחסית) ולא חם מדי.
• אפריל – מאי: החודשים החמים ביותר בשנה, עונה יבשה.
• יוני – נובמבר: עונה גשומה, הרבה גשם אבל לא חם מדי ויש גם ימים יפים. יש לזכור כי לאחר הגשמים יש כמויות בלתי נתפשות כמעט של יתושים וחרקים עוקצים למיניהם. הליכה בג’ונגל לאחר גשם יכולה להפוך לסיוט – חם, לח ומלא יתושים.

בסך הכל אפשר לטייל כל השנה.

עיר בירה:

בלמופאן, חיים בה כ 16,000 נפש

משטר:

דמוקרטיה פרלמנטרית.

אוכלוסיה:

אוכלוסיית בליז מונה 270 אלף תושבים, ונחלקת למספר קבוצות אתניות:
קריאולים צאצאים של עירוב עבדים שחורים עם אירופאים, והם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר.

מסטיטוס שהיא קבוצה אתנית שנוצרה מעירוב בין אירופאים לאינדיאנים מקומיים ומונה כשליש מאוכלוסיית בליז.

צאצאיהם של בני המאייה המונים כיום בין %10 ל- 12% מתושבי המדינה ובני הגריפונה, שהם צאצאי עבדים שחורים ואינדיאנים ומהווים קבוצה אתנית נוספת המונה כ- 10% מתושבי המדינה וחיים בעיקר בדרום המדינה.

דת:

הרוב הגדול נוצרים קתולים. חלק מצאצאי בני המאייה עדיין מאמינים במסורתם ופולחניהם העתיקים.

שפות:

• אנגלית וספרדית הן השפות הראשיות.
• קריאולית הינה שפה משנית, המדוברת בעיקר בין הכושים והקריאולים.
• המנוניטים דוברים ניב ייחודי של גרמנית.

אשרה:

בישראל מקבלים אשרה בקונסוליה של בליז, המחזיקה בארץ נציג של כבוד. בדרך כלל לא ניתן “להגיע” אליו ולכן תכננו להוציא אשרה בעת הכניסה למדינה.

מקבלים אשרה לחודש בעלות של 50 דולר. לבאים מארה”ב האשרה מותנית באשרה מקבילה לארה”ב.

היום לאחר התחלפות השלטון ישראלים יכולים לקבל אשרה בכניסה למדינה, הן ממקסיקו והן מגואטמלה. אם רוצים אשרה עם מספר כניסות ויציאות לבליז המחיר קופץ ל- 100 דולר.

תרבות:

התרבות הינה מיקס של תרבויות, אין שום דבר המייחד את אנשי בליז, כנראה שמגוון האוכלוסייה במדינה יצר חוסר מסורת וחוסר ייחודיות בתרבות. ההיסטוריה של המדינה משופעת בשרידי תרבות המאייה, ישנם אתרי מיאה רבים אך התרבות היום כמעט ואיננה מושפעת מההיסטוריה.

כסף:

סוג המטבע – דולר בליזי ערכו כחצי דולר אמריקאי

. ניתן להשתמש בכל מקום גם בדולר אמריקאי.
המחאות נוסעים – אין בעיה להחליף.

כרטיסי אשראי ניתן להשתמש בכרטיסי אשראי ולשלם איתם במלונות ובשרותי תיירות אחרים. ניתן להוציא כסף מקומי בכספומט שלBelize Bank.

עלות ליום כולל מלונות זולים לתרמילאים, כניסות לאתרים, אוכל וכ”ו 20 -40 דולר אמריקאי ליום.

הגעה:

• טיסות: מארה”ב יש טיסות לבליז בעיקר מניוארק, מיאמי, יוסטון ודאלאס, בעתיד יתחילו להגיע גם טיסות ישירות מאירופה.
• שייט: ניתן להגיע ממקסיקו וגואטמלה בשייט, ישנן מעבורות המשייטות בקווים סדירים. מגואטמלה לפונטה גורדה בדרום בליז וממקסיקו לאי קולקר ולבליז סיטי.&
• מעבר יבשתי: מגואטמלה בעיקר במעבר בנקה וייחו דל כרמן וממקסיקו במעבר צ’טומאל.

קניות:

מגוון המוצרים לא מדהים, המחירים גבוהים יחסית לארץ.
מוצרים הנראים כאותנטיים מתקופת המאייה, בדרך כלל מיוצרים בגואטמלה השכנה ומיוצרים ע”פ שרידי מאיה שנמצאו בטיקאל או באתרים אחרים בגואטמלה.

לינה :

• מלונות כל הרמות, כל הסוגים. מלונות יוקרה במחירים של 150 עד 600 דולר אמריקאי לילה. מלונות בינוניים במחיר של 80 דולר. מלונות זולים לתרמילאים ב- 8 עד 20 $ ללילה. לאורך דרכי העפר בג’ונגלים ישנם מלונות קטנים ומפוארים, היושבים בדרך כלל על אתר טבע מרשים. הדרכים המובילות לרובם הן דרכי עפר משובשות ולעיתים אף גרועות מכך, רוב המלונות האלה מקבלים תיירים על פי הזמנה ותאום מראש (באמצעות האינטרנט) והמלונות דואגים להביא את האורחים למלון בטיסה או ברכב מתאים לתנאי השטח.
• קמפינגים – יש מקומות שונים  הגובים מחיר סמלי על אוהל (דולר), רמת השירותים לא גבוהה.
• גאסט-האוס – ישנם מקומות לינה זולים יותר בטווחי מחירים הנעים בין 8 – 15 דולר. מקומות בהחלט סבירים ונעימים.
• אכסניות (Dorms) – (מספר מיטות) המחירים זולים יותר ונעים בין 4 – 8 דולר .סה”כ אין בעיה למצוא מקום לינה, המחיר ע”פ מיקום המלון ורמתו.

אוכל:

מחיר האוכל איננו זול, העלויות דומות לאלו שבארץ. ארוחה במסעדה יכולה לנוע בין 5 $ בליז לארוחה מקומית (עוף, אורז ושעועית). ישנן מסעדות בהן המחירים גבוהים יותר עד ל- 20 $ למנה אחרת מורכבת יותר.

מסעדות התיירים מאורגנות יפה, נקיות ומרשימות.

האוכל סביר ורמת הניקיון טובה. מי שמחפש אנינות טעם, לדעתי, בליז זה לא המקום.
תושבי בליז אוכלים מעט ירקות ומוצרי חלב ולכן פריטים אלה יקרים. פרות יש בשפע והמחירים זולים.

ישנם מרכולים מסודרים אך יקרים יחסית, דוכני הרחוב מסודרים ומזמינים, כך שניתן להצטייד במזון גם בהם, הפרות בדוכני הפרות בצידי דרכים זולים יותר. האוכל המקומי כולל בד”כ אורז, שעועית אדומה, עוף וסלט תפוחי אדמה, גם ברביקיו יהיה עוף עם עצמות בתוך לאפה מקסיקנית.

מאכל מקומי שכדאי לנסות הוא טאמלס. הטאמלס מורכב מקמח תירס העוטף חתיכת בשר עוף, כשכל זה עטוף בשכבה החיצונית על ידי עלה בננה או עלה תירס.

ישנן מסעדות בכל פינה, מאוד מקובל לקחת אוכל הביתה בכלי קלקר. יש הסועדים את ליבם על שולחנות פיקניק, הצמודים למסעדות העממיות ליד השווקים או לאורך הכביש הראשי.

תחבורה:

תשתית הכבישים איננה מפותחת במיוחד. ישנם מספר כבישים ראשיים, המחברים את הדרום והצפון מזרח ומערב המדינה, רמתם בדרך כלל טובה. מהכבישים יוצאות דרכי עפר כבושות הנכנסות לשטחי הג’ונגל, לכפרים הנידחים יותר ולשמורות. מצבן של הדרכים סביר, כל עוד לא יורד גשם, לאחר הגשמים, בחלק מהדרכים העבירות קשה. הדרכים בוציות וחלקות והעבירות לרכבים, שאינם 4*4, מוגבלת.
הכביש הפעיל ביותר הוא הכביש המחבר את בליז סיטי, בלמופן, סן איגנאסיו ומעבר הגבול עם גואטמלה. לאורך הכביש ישנה התיישבות רבה של כפרים מקומיים, הכביש טוב והתנועה בו רבה. בשאר הכבישים, במיוחד בכביש היורד דרומה התנועה דלילה מאוד.
כדאי לשים לב כי בכבישים ישנן תלוליות האטה רבות (Bampers). חשוב לציין שהתלוליות נוטות להיות גבוהות יחסית.

• אוטובוסים – האוטובוסים המקומיים הנם ברמה סבירה. אם ישנן שתי דלתות, אחת לכניסה בקידמת האוטובוס ושניה מאחור המשמשת להעמסת ציוד כבד. תחנות האוטובוס הראשיות ישנות ומלוכלכות. בסה”כ די צפוף באוטובוסים המקומיים, אם כי עלות הנסיעה לא יקרה ותלויה במרחק. נסיעה מבליז סיטי לבלמופן עולה 4 דולר בליז . התחבורה ציבורית נוחה וזולה, ומקשרת בין הישובים לאורך הכבישים. ניתן לטייל באמצעותה, כשלעיתים יש להעזר בחברות המתמחות בטיולים השונים. האוטובוסים עוצרים בכל מקום בו ממתין להם אדם ומרים את ידו, לעיתים, אם האוטובוס מלא, הוא לא עוצר. בעת העלייה לאוטובוס לא משלמים אלא מתיישבים ומחכים לעוזר הנהג שיגיע ויגבה את עלות הנסיעה. כרטיס לא מקבלים, מצב קצת מוזר. אנו כישראלים כבר מזמן הינו לוקחים חלק מהתשלומים לכיסנו, נכון ?
• יש גם אוטובוסי אקספרס היוצאים לעיתים רחוקות יותר הוא מהיר והעלות גבוהה יותר בערך ב 25%.
• רכבות – אין.
• טיסות פנים – יש טיסות לאיים ולאזורים אחרים בבליז. טיסה מבליז סיטי לדנגריגה בסביבות 40 $ אמריקאי, שעה טיסה וחוסך 6 שעות נסיעה.
• מוניות – יש בערים הראשיות ובעיקר בבליז סיטי, מחיר מונית בתוך העיר 5 דולר בליז.
• טרמפים – אפשרי, אך לא מומלץ. המקומיים תופסים טרמפים כל הזמן.
• השכרת רכב – יש רכבים להשכרה, העלויות גבוהות יחסית.
• אופניים – כלי התחבורה הפופלרי ביותר במדינה, בעיקר למרחקים קצרים ובין הישובים.

רישיון נהיגה:

לנהיגה ולהשכרת רכב נדרש רישיון בינלאומי בתוקף, בצמוד לרישיון הישראלי, דרכון בתוקף לחצי שנה לפחות וכרטיס אשראי בינלאומי. במחסומי משטרה הם מסתכלים ברישיון מכל צד לא מבינים מה כתוב ומחזירים אותו לנהג.

בריאות:

בבליז סיטי ישנם שני בתי חולים פרטיים עם שירותי בריאות טובים. ישנם גם מרפאות קטנות פרטיות שניתן ללכת אליהן. בסה”כ מבחינת תרופות רגילות ניתן למצוא הכל. מחירים כמו בארץ. ביקור אצל רופא פרטי עולה 70 דולר בליז, כולל תרופות פחות או יותר.
מומלץ להביא ערכת עזרה ראשונה מהארץ.

כביסה:

ניתן לעשות כביסה במרכזי כביסה המפוזרים במרכזי ישוב גדולים כגון: בליז סיטי, בלמופאן, סן איגנסיו וכו’, העלות 4 דולר בליזי למכונת כביסה ו 4 דולר בליזי למייבש, סה”כ הוצאה של 8 דולר בליזי מאפשר כביסה לשבוע שבועיים.

בטחון אישי:

האנשים נחמדים ולא אלימים בדרך כלל, בבליז סיטי קיימת אלימות ולא מומלץ להסתובב בלילות לבד במקומות חשוכים, בבלמופאן הבירה רמת ביטחון אישי גבוהה יחסית וניתן להסתובב לבד בלילה ללא חשש. עיקר האלימות הינה אלימות שיכורים, ועיקר ההשתכרות בחגים ובמועד קבלת המשכורות.

תקשורת:

יש תקשורת קווית ואינטרנט טובה, ניתן להשתמש בתקשורת מחשבים כגון: סקייפ.

• טלפון – יקר. להתקשר לישראל עולה 4$ אמריקאי לדקה.
• קידומת בינלאומית – 501 לפני המספר המבוקש.
• אינטרנט – לא יקר 4 $ לשעה. דרך סקייפ לא עולה. אפשר להתקשר מהמחשב לטלפון רגיל. יש משרדים מהם ניתן להכנס לאינטרנט, לצרוב דיסקים ולהדפיס תמונות במחיר גבוהה יחסית (כ 3 ש”ח לתמונה). מי שבא לצרוב דיסק מומלץ להגיע עם דיסק. בכלל מומלץ לקחת לטיול דיסק-און-קי (256MB), שיאפשר להוריד את התמונות ישירות לדיסק.
• חבילות – עדיף לשלוח ממדינה אחרת.

שעון מקומי :

8 עד 9 שעות אחרי ישראל.

חשמל:

110 V

נציגות ישראל :

הנציגות הישראלית בסן סלבדור (אל סלבדור) מטפלת בישראלים השוהים בבליז.
טלפון השגרירות : 50322113434

קהילה יהודית:

אין יהודים וכמעט שאין ישראלים, למעט בודדים המגיעים למטרות עסקים.