ארמון בקינגהאם

ארמון בקינגהאם סיור ומבט מבפנים

בארמון כ-600 חדרים, 77,000 מ”ר רצפה, בונקרים ממוזגים, תחנת משטרה, משרד דואר, כמאה חדרי שירותים, 92 משרדים, 188 חדרי צוות, 52 חדרי שינה שמטרתם לשמש את בית המלוכה, 19 חדרי אירוח, חדר המוסיקה, חדר הכתר, חדר ההסבה הלבן, חדר האוכל, מרתפים ואולם נשפים (יש חדרים הנקראים על שם צבעם או על שם מבקרים חשובים שהיו בארמון, כמו “חדר 1844” – שקושט ונערך בשנת 1844 לכבוד ביקורו של הצאר הרוסי ניקולאי הראשון).

רק 19 חדרים פתוחים לקהל הרחב.

בתוך הארמון ניתן לערוך סיורים מודרכים, לצפות בתצוגות מרשימות של תכשיטים, כלי נשק וחפצי אמנות, ומי יודע, אולי להגניב גם איזה מבט אל מאחורי הקלעים של הטלנובלה המלכותית.

בארמון יש אוסף אמנות עשיר הכולל רהיטים, פריטים שונים ויקרי ערך ואלפי יצירות, ביניהן דיוקנאות שנוצרו בידי הולבין, אנטוני ואן דייק, רמברנדט, פטר פול רובנס ויאן ורמיר.

חלק מהיצירות מוצגות בגלריית המלכה, שנבנתה במקום הקאפלה המלכותית שהייתה במקום ונהרסה במהלך מלחמת העולם השנייה. הגלריה פתוחה לקהל בתשלום.

היסטוריה

ארמון בקינגהאם, שנבנה בשנת 1703, נקרא על שם הדוכס הראשון מבקינגהאם, ג’ון שפילד, שעבורו נבנה כבית פרטי.

המבנה עבר שיפוצים, שינויים ותוספות, ומשנת 1837, הוא משמש כארמון המלוכה.

בשנת 1762 רכש המלך ג’ורג’ ה-3 את הארמון זה, והאדריכל ג’ון נאש הרחיבו ותכנן אותו מחדש.

בשנת 1847, קבל הארמון צורת מרובע, כשבמרכזו נוצרה חצר ריבועית – בתכנונו של האדריכל אדוארד בלור, שהוסיף לארמון חדרים ומשרדים, הרחיב ושינה את צורת המבנה. באותה תקופה נבנתה המארבל ארץ’, שהועברה לפינת הנואמים בהייד פארק, פרי תכנונו של האדריכל ג’ון נאש.

בשנת 1861 פרשה המלכה מהארמון לאחר שהתאלמנה, והתגוררה בטירת וינזדור, טירת ברמורל ובית אוסבורן, אך הציבור עודד אותה לחזור והיא חזרה. חזית הארמון, היא פרי תכנונו של אסטון וב, משנת 1913.

בשנת 1993 נפתח הארמון לקהל בתשלום במטרה לממן את עלות השיפוץ הנרחב שנעשה בטירת ווינזדור, לאחר שזאת נפגעה בשריפה. מאז צומצמו מספר החדרים הפתוחים לקהל. בין החדרים הפתוחים כיום, בתשלום: חדר הכתר, חדר ההסבה הלבן, חדר האוכל, חדר המוזיקה.

שעות פתיחה של ארמון בקינגהאם והגעה