תחנת הרכבת אנהאלטר ברלין
תוכן עניינים
תחנת הרכבת אנהאלטר
תחנת הרכבת אנהאלטר (Anhalter Bahnhof) – שריד קטן אך מרשים לחזיתה של תחנת הרכבת אנהלטר, מהגדולות והמרכזיות של ברלין.
התחנה הוקמה ב-1841, ואולם הבניין, הבנונ בסגנון ניאו-רנסאנס, הושלם רק ב- 1880. האדריכל, היינריך סיידל (Seidel), חתם את בניית התחנה בתקרה ענקית וגבוהה (65 מ’ גובה). התקרה עצמה, שהיתה יצירת זכוכית ופלדה, עוצבה על ידי פראנץ שווחטן (Schwechten).
לאחר חנוכת התחנה הפכה לראשית והמרכזית בברלין, והובילה רכבות אל רבות מערי גרמניה וערי אירופה, ובהן רומא ואתונה.
היסטוריה
מקומה של התחנה בהיסטוריה הברלינאית לא נפקד, והיא שימשה לקבלות פנים ממלכתיות, הקיסר ווילהלם השני נהג לקבל כאן את פני אורחיו, ולכאן גם הגיע קארל ליבקנכט, ממנהיגי ברלין הקומוניסטית אשר שוחרר ב-1919 מכלאו. קבלת פנים מפוארת נערכה ב-1938 להיטלר, עם שובו מאוסטריה לאחר תהליך סיפוחה הקצר.
בהיסטוריה היהודית תיזכר התחנה כאחת משלוש התחנות העיקריות מהן נשלחו יהודים אל מחנות הריכוז וההשמדה. עם התקרבות יחידות הצבא האדום ניסו אנשי ה-SS לעכב אותם, ופוצצו את סכר תעלת לאנדווהאר (Landwehr) הסמוכה.
מי התעלה הציפו את המפלס התת קרקעי, ומאות מתושבי ברלין שמצאו כאן מפלט, מתו בטביעה. חלקו העיקרי של המבנה חרב בהפצצות בעלות הברית, אך המשיך לתפקד כתחנת רכבת עד 1952. אז הוחלט להרוס את המבנה, ולהותיר את חזיתו כזיכרון לחורבן.
הבונקר
בסמוך לשרידי תחנת הרכבת ניצבים שרידי בונקר (BerlinerGruselkabinet) גדול ומבוטן היטב, ממערב לשרידי התחנה. היה זה אחד הבונקרים האחרונים אשר ניצבו איתן מול מתקפות הסובייטים. בחודשי המלחמה האחרונים התבצרו בצפיפות כ-7,000 מתושבי ברלין הנפחדים.
אש נ”מ נורתה ממגדלי הבונקר, וממנו גם יצאו בני הנער ההיטלראי למשימות התאבדות נגד הטנקים הסובייטים, כאשר חימושם היה זוג אופניים ושתי פצצות בזוקה, עימן היו מתפוצצים לנוכח האויב המתקדם.
- כתובת
- רכבת תחתית U-AnhalterBanhof.
