כנסיית סנטה מריה דלה גראצי – מדריך למטייל בכנסייה של מילאנו!

כנסיית סנטה מריה דלה גראצי  – הכנסייה מפגינה את גדולת הרנסנס.

היא נחשבת לאתר חובה בטיול במילאנו – ואנחנו ממליצים בחום!

תוכננה בחלקה על ידי ברמנטה.

אבל כל מי שבא לכנסייה הזאת, בא כדי לראות את אחת היצירות הנודעות ביותר בעולם, ‘הסעודה האחרונה’ של ליאונרדו דה וינצ’י, שהקדיש לה את השנים 1498-1494.

זהו ציור יוצא דופן לתקופתו.

עד לימי ליאונרדו צוירו גרסאות שונות של הסעודה האחרונה, אבל ליאונרדו חידש כמה חידושים גם בתחום הצבע וגם בתחום תכנון הציור והקומפוזיציה שלו. בתחום הצבע נחל כשלון.

הוא בחר בציור הזה כדי לערוך ניסויים בשמן וטמפרה על משטח יבש, במקום לעבוד בשיטת הפרסקו המקובלת, שבה מושחים צבע על טיט לח.

אבל לרוע מזלו ומזלנו הניסויים לא עלו יפה, הלחות החלה לאכול בציור והצבעים החלו להתקלף ולדהות עוד בימי חייו.

הציור עבר מאז שחזורים רבים כדי לנסות ולהעניק לו את זהרו הטבעי, אך רוב השחזורים היו חובבניים ופגעו בציור יותר מאשר הועילו לו.

הציור ידע תלאות נוספות: הנזירים עצמם סיידו חלק מהציור, חייליו הפולשים של נפוליאון השתמשו בו כבמטווח ירי.

במלחמת העולם השנייה פגעה פצצה בכנסייה.

היום מנסים בעזרת שיטות שחזור חדשניות להשיב לציור את נעוריו.

בתחום הקומפוזיציה בנה ליאונרדו את שלוש עשרה הדמויות בציור: ישו ושנים עשר השליחים, בדבוקות של שלושה, כשישו במרכז, נפרד ומתבדל, יודע שאחד מתלמידיו יסגיר אותו לרומאים והוא כבר בתהליך של פרידה והתנתקות.

זהו ציור יוצא דופן גם מבחינת התחושות המובעות בפני השליחים, דבר שלא היה מקובל עד לימי ליאונרדו.

מספרים שליאונרדו בילה ימים אחר חיפוש אדם שישמש מודל לדיוקן יהודה איש קריות.

הוא חיפש אחר הרוע המוחלט, בבתי כלא וברחובות.

התוצאה משקפת ‘לא פחות מהאנשה של הבוגדנות ואי-האנושיות’, לדברי וסארי (“חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים המצוינים ביותר” 1550).

היום שיטת הכניסה שונתה. יש להזמין כרטיסים מראש. אחרת אי אפשר להיכנס.

מקבלים כרטיס לשעה מסויימת וצריך להתייצב רבע שעה קודם. נכנסים קבוצות קטנות של עשרה איש לרבע שעה.

שעות פתיחה

כל יום בין השעות 19.30-8.15
סגור בימי שני

מחירי כניסה

צריך להזמין כרטיסים מראש המחיר משתנה בהתאם לעונה

סרטון שמציג את כל היצירות בכנסייה – ממש נחמד

מקור צילום של תמונת הכנסייה – הצלם Marcin Białek