סרגוסה – העיר היפהפיה בצפון מזרח ספרד היא מקום מרכזי ליציאה לטיולים באיזור המרהיב של ממלכת ארגון הקדומה, המשופע בנופים משתנים של מדבר, יערות ונחלים.

מי שמתעניין יותר בהיסטוריה, יהנה משפע האתרים הקשורים בהתפתחות הנצרות בספרד, שהעיר שיחקה בה תפקיד חשוב. סרגוסה היא צומת תחבורה ומסחר חשוב, וגם מרכז תעשיה.

בה יושב הבישוף של ארגון.

ראשיתה של העיר בתקופה הרומית.

הקים אותה הקיסר אוגוסטוס שקרא לה על שמו, קיסראוגוסטה, והשם נשתבש על ידי המוסלמים שכבשו את ספרד במאה השמינית.

הרומאים כבשו את ספרד מידי הפונים (חניבעל), והשאירו חותם ברור בספרד: שרידים ארכיאולוגיים, בסרגוסה – שרידי חומות וגשר רומי על נהר האברו (Ebro), ובעיקר את השפה הלטינית, שהיא הבסיס לשפה הספרדית, הקרובה ביותר ללטינית מכל השפות המדוברות היום בעולם.

סרגוסה יושבת על נהר האברו, משני צדדיו. נהר האברו הוא שנתן לחצי האי את שמו הקדום: איבריה.

היסטוריה דתית של העיר

בכיכר המרכזית של סרגוסה ניצבת קתדרלה גדולה ומרשימה לכבוד מריה דל פילאר (Nuestra Senora del Pilar).

זהו מבנה בארוקי עצום ממדים שנבנה במאה ה-17.

הקתדרלה מכילה יצרות אמנות חשובות כגון פרסקים של גויא, בן העיר, ומזבח מרכזי מפואר.

למרות שנבנתה במאה ה-17 ניתן לראות בה אלמנטים מוריים (מורים – המוסלמים בספרד, שיבוש של המילה מגרבים, כלומר אלה שהגיעו מהמגרב המוסלמי, ומילה נרדפת לשחורים, משום שהמגרבים כהי עור).

בסרגוסה אפשר לראות הרבה אמנות ארכיטקטונית שנקראת מודחר – מעורבת נוצרית-מוסלמית.

לאחר הרה-קונקיסטה (הכיבוש מחדש של ספרד מידי המוסלמים) הושארו הרבה בעלי מלאכה מוסלמים (מודחר – הנשארים), והנוצרים למדו מהם, וכך צמחה אמנות המודחר (Mudejar), מיוחדת במינה לספרד, ומאפיינת גם את סרגוסה.

הצייר הספרדי המפורסם פרנסיסקו גויה נולד בסרגוסה, והעיר חלקה לו כבוד בהציבה את פסלו בכיכר הקתדרלה.

גם המשורר היהודי שלמה אבן גבירול חי בסרגוסה במאה ה-11, יחד עם עוד כמה אישים יהודים מפורסמים.

אחרי הרה-קונקיסטה הופעל לחץ גדול על היהודים בסרגוסה ורבים מהם התנצרו, ומאז הפכו למטרה לאינקויזיציה שעקבה אחריהם בקפידה, ואת הכופרים שבהם העלתה על המוקד.

לפי רישומים עלו על המוקד בסרגוסה עד המאה ה-16 למעלה מ-600 יהודים מומרים.